פיקוח

חבר טוב טען פעם שיש לי המון מזל. הוא קורא לי פיית החניה. איכשהו בכל פעם כשנוסעים לאכול בתל אביב העמוסה והפקוקה עד אימה, אני מוצאת חניה על הספוט. אין הסבר הגיוני, קורה. משהוא יוצא ומשהוא נכנס.

אז יש לי מזל. עם חניה. וגם עם הפרויקט הזה. ואם ממש לדייק, מספר הפרויקטים שתכננתי  ב19 שנים, שרואים מהם חתיכת כחול יפה שכזה, ולא ברמת הפוטון, זה מספר דו ספרתי די נחמד.

אבל פיקוח עליון + אבק + יולי רותח, זה לא בדיוק איזה מציאה גדולה, גם אם יש חניה בול במקום, בייחוד בצהרים ,כשמנהל העבודה בדיוק התאדה לאיזה מקום עלום שם ואין קליטה באתר. וגם אין מעלית. עדיין.

 ומעלית ויולי רותח זאת נקודה כואבת.

כואבת ממש, ועם עקבים. מה לעשות. זאת בדיוק ההזדמנות , אחרי  שמנהל העבודה הגיע, ובדקתי את כל התוכניות, והכל מאורגן ומסומן בגיר אדום על הקירות, לשבת ולשתות קפה עם הפועלים, מול הכחול הגדול הזה.

אוקי, לא ממש גדול, והביקיני בבית, וגם אין לי כוס ענקית של גראג' דה פאפה ביד, ואין ערסל, אבל קפה שחור חזק עם הל, זה גם כייף.

אז  בפעם הבאה שאתם חושבים לקנות בית על הים, תתקשרו אלי,

אני ממש אשמח לעזור לכם.

כתיבת תגובה